דַּמְיְנוּּ לָכֶם אֶת הָעוֹׄלָם שֶׁבִּפְנִים, כְּשֶׁלְּכָל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּּ  יֵשׁ טִילִי וּּמִילִי כָּאֵלֶּה קְטַנְטַנִּים – יְצוּּרִים קְצָת מוּּזָרִים, אֲבָל מַמָּשׁ־מַמָּשׁ חֲבֵרִים. הֵם כּוֹחַ כָּזֶה שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹכֵנוּּ וְיוֹׄדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין טוֹׄב לְרַע, לְגָרֵשׁ אֶת הַחֹשֶׁךְ וּּלְהָבִיא אֶת הָאוֹׄר. הֵם הַכּוֹׄחַ שֶׁלָּנוּּ לְהַשִּׂיג כָּל מָה שֶׁנִּרְצֶה, וְהֵם בְּעִקָּר הַכּוֹׄחַ שֶׁלָּנוּ לִהְיוֹת טוֹׄבִים, גַּם כְּשֶׁלִּפְעָמִים קוֹׄרִים דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּּ לֹא מַמָּשׁ אוֹׄהֲבִים.